ברשות משיח אלוהים

רבך הרב נ נח נחמ נחמן מאומן

האזינו עמי תורתי, יגל גהינום ומלואו.

הטרור הוא תוצאת נפילת ניצוצות הקדושה, שהם המופלים לרעה על ידי ממשלות השחיתות, וכיבוש עבדים על ידם גורם את כל הצרות.

כבר אמר חוזה המדינה הטמאה תיאודור הרצל, והנשיא המשכיל חיים וייצמן, שמדינת ישראל הוקמה על ידי מטורפים, כן, פסיכים כאלה, לא נורמלים, כי הנורמה אצל כל העמים הנאורים, היא קיום הצדק המהווה קוץ בגרון כל רודן וקץ לשלטונו, על כן עם התורה נקרא, עם סגולה, זר ועטרת המדע, ים החכמה וגרעין היקום, ובאשר יבקשו כל העושקים לקרוא את האחד בשם שניים, והאיחוד בשם פירוד, יתהפך עליהם למפח ולמפץ, למלחמה ולתהולה.

ראו אותם שקצים ציונים צמיחה, חרשו אדמה, חולצו ממצרים ומגרמניה, חולשתם צלחה להם לישועה גדולה, הקימו ערים ובניינים, ופחי זבל שולי הכביש והחברה ומתחתם דוּמה, נשאו אליהם עין ותקווה, הימנון זכרון להקמה, והמה זרקו אותם בחזרה, לתופת עבדות וכליאה, אז הוקמה ירושלים לווארשה וגטו לאומה, אף גסטפו למשטרה, וביטחון לחגורה, וחגורה למתניים והוא צדק הנקרא אזור וחגורת ביטחון אשר נהייתה, לליצנות ולשנינה ויתפלאו עמים רבים מנפילת המדינה הצבא והעוצמה הסמל והדוגמה, איך נפלה אהודה, איך נפלה ישראל בת בריתנו, אשר חרשה בדוקרנים את לב מאהביה וברית אחוותה.

ספר ירמיה ל"ד

ח הַדָּבָר אֲשֶׁר-הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת יְהוָה--אַחֲרֵי כְּרֹת הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ בְּרִית, אֶת-כָּל-הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם, לִקְרֹא לָהֶם, דְּרוֹר.  ט לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת-עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת-שִׁפְחָתוֹ, הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה--חָפְשִׁים:  לְבִלְתִּי עֲבָד-בָּם בִּיהוּדִי אָחִיהוּ, אִישׁ.  י וַיִּשְׁמְעוּ כָל-הַשָּׂרִים וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-בָּאוּ בַבְּרִית, לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת-עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת-שִׁפְחָתוֹ חָפְשִׁים, לְבִלְתִּי עֲבָד-בָּם, עוֹד; וַיִּשְׁמְעוּ, וַיְשַׁלֵּחוּ.  יא וַיָּשׁוּבוּ, אַחֲרֵי-כֵן, וַיָּשִׁבוּ אֶת-הָעֲבָדִים וְאֶת-הַשְּׁפָחוֹת, אֲשֶׁר שִׁלְּחוּ חָפְשִׁים; ויכבישום (וַיִּכְבְּשׁוּם), לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת.  {פ}

יב וַיְהִי דְבַר-יְהוָה אֶל-יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר.  יג כֹּה-אָמַר יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:  אָנֹכִי, כָּרַתִּי בְרִית אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם, בְּיוֹם הוֹצִאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים לֵאמֹר.  יד מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תְּשַׁלְּחוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו הָעִבְרִי אֲשֶׁר-יִמָּכֵר לְךָ, וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים, וְשִׁלַּחְתּוֹ חָפְשִׁי, מֵעִמָּךְ; וְלֹא-שָׁמְעוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֵלַי, וְלֹא הִטּוּ אֶת-אָזְנָם.  טו וַתָּשֻׁבוּ אַתֶּם הַיּוֹם, וַתַּעֲשׂוּ אֶת-הַיָּשָׁר בְּעֵינַי, לִקְרֹא דְרוֹר, אִישׁ לְרֵעֵהוּ; וַתִּכְרְתוּ בְרִית, לְפָנַי, בַּבַּיִת, אֲשֶׁר-נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו.  טז וַתָּשֻׁבוּ, וַתְּחַלְּלוּ אֶת-שְׁמִי, וַתָּשִׁבוּ אִישׁ אֶת-עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת-שִׁפְחָתוֹ, אֲשֶׁר-שִׁלַּחְתֶּם חָפְשִׁים לְנַפְשָׁם; וַתִּכְבְּשׁוּ אֹתָם--לִהְיוֹת לָכֶם, לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת.  {ס}

יז לָכֵן, כֹּה-אָמַר יְהוָה, אַתֶּם לֹא-שְׁמַעְתֶּם אֵלַי, לִקְרֹא דְרוֹר אִישׁ לְאָחִיו וְאִישׁ לְרֵעֵהוּ; הִנְנִי קֹרֵא לָכֶם דְּרוֹר נְאֻם-יְהוָה, אֶל-הַחֶרֶב אֶל-הַדֶּבֶר וְאֶל-הָרָעָב, וְנָתַתִּי אֶתְכֶם לזועה (לְזַעֲוָה), לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ.  יח וְנָתַתִּי אֶת-הָאֲנָשִׁים, הָעֹבְרִים אֶת-בְּרִתִי, אֲשֶׁר לֹא-הֵקִימוּ אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרְתוּ לְפָנָי--הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם, וַיַּעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו.  יט שָׂרֵי יְהוּדָה וְשָׂרֵי יְרוּשָׁלִַם, הַסָּרִסִים וְהַכֹּהֲנִים, וְכֹל, עַם הָאָרֶץ--הָעֹבְרִים, בֵּין בִּתְרֵי הָעֵגֶל.  כ וְנָתַתִּי אוֹתָם בְּיַד אֹיְבֵיהֶם, וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם; וְהָיְתָה נִבְלָתָם לְמַאֲכָל, לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ.  כא וְאֶת-צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה וְאֶת-שָׂרָיו, אֶתֵּן בְּיַד אֹיְבֵיהֶם, וּבְיַד, מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם; וּבְיַד, חֵיל מֶלֶךְ בָּבֶל, הָעֹלִים, מֵעֲלֵיכֶם.  כב הִנְנִי מְצַוֶּה נְאֻם-יְהוָה, וַהֲשִׁבֹתִים אֶל-הָעִיר הַזֹּאת וְנִלְחֲמוּ עָלֶיהָ, וּלְכָדוּהָ, וּשְׂרָפֻהָ בָאֵשׁ; וְאֶת-עָרֵי יְהוּדָה אֶתֵּן שְׁמָמָה, מֵאֵין יֹשֵׁב.  {פ}

קומת הזמן כולה טעונה תיקון, והתיקון שלה הוא נפילת הממשלה, כי כל שלטון הוא כשלון, אף מדינת ישראל המפוארת, הכובשת עבדים בזרוע, ומרחיקה לכת בכל סוגי אמצעי טרור, נפשות יקרות, אשר הפשע היחיד שלהם הוא, שאין להם לא שם ולא כסף, לא כבוד ולא שחיתות, אלא שם הצלחת ישראל חתום בקרבם, אף חנוק בגרונם, ועל זה שנאת המשטר עליהם, כך נרצחים בישראל אלפים באין מוחה, כי עיקר הטרור הוא רצח נפשות, והימנון התקווה שקר וכזב הוא, אף סולף על ידי הציונים שונאי ציון.

שיר התקווה המקורי

כָל עוד בָלֵבב פנימה נפש יהודי הֹמִיה, ולפאֲתי מזרח קדימה עֵינו לציון צופִיה- כָל עוד שמָה עלי דְרָכים שער יכַת שְאִיה, ובַין חרבות ירושלַים

עוד בַת ציון בוכיה.

עוד לא אבדה...

עוד לא אָבדה תקותנו, התקוה הנושָנה: לשוב לאֶרֶץ אבותינו, לעיר בָה דוד חָנה.

עוד לא אבדה...

כל עוד דמעות מהורות מעין בת עמי נזלות, ולבכות לציון בראש אשמרות עוד תקום בחצי הלילות-

עוד לא אבדה...

כָל עוד דמעות מעינינו יזלו כגֶשם נדבות, ורבבות מבני עמנו

עוד הולכִים על קִברי אָבות-

עוד לא אבדה...

כל עוד נטפי דם בעורקינו ברצוא ושוב יזלו, ועלי קברות אבותינו עוד אגלי טל יפלו -

עוד לא אבדה...

כָל עוד חומַת מחמדנו לעינינו מופָעַת, ועל חרבַן מִקדשנו

עיִן אַחַת עוד דומַעת-

עוד לא אָבדה...

כל עוד רגש אהבת הלאום בלב היהודי פועם, עוד נוכל קוות גם היום

כי עוד ירחמנו אל זועם.

עוד לא אבדה...

כָל עוד מֵי הירדן בְגאון מְלא גדותיו יזֹלו, וְלים כנרת בְשאון

בְקול המולָה יִפלו-

עוד לא אבדה...

שמעו, אחי, בארצות גודי את קול אחד חוזינו: כי רק עם אחרון היהודי

גם אחרית תקותנו !

עוד לא אבדה...

הציונים הזדים, שונאי המסורת, מיועדים ומסומנים לפורענות, זרועות שלטון הכזבים תשברנה, אז כל שארית אסירי ציון יצאו ביד רמה, ותרום מלכות שדי על כל הקומה.

עתידה ממשלת הציונות להיכחד ולהתבטל, המשטר ההוא באדיר יפול, ושבו עשוקים לגבולם. הממשל לא ישלים שבעים שנה כמו בני בריתו הקומוניסטים, ובחורבותיו תצמח ישועה וגאולה.

שיטות הטרור הציוני סמויות מעין האוכלוסיה, האזרח הקטן בדד ישכון, מאמינים בני מאמינים כצאן לטבח דמו, רבו השהידים בישראל, כימיית הרצח נהוגה לכל כָּמֵהַ לעיר ציון קריית מעוז האומה ועוצמת צבא אל רם ונישא.

תיקון מערכות עולם, שהוא מלוא החלל כולו, שנה, שהוא הזמן, ונפש, המסמן את כל הנמצאים, עתיד להתאחד בשורשו, הנקרא בשם, נ נח נחמ נחמן מאומן.

כל חייל וכל קצין, כל רב וכל שליט, היה צריך לפשפש במעשיו אף במסמכיו, ולראות בנפילת הממשלה הארורה, אשר הינה שמד וטירוף שקץ שרץ ומוות לכל חי. ראו את סילוק השלטון לנגד עיניכם, והקמת בית מלכות יהודה בישראל.

השליטים כעת, בשרם בשר חמורים, אף קופים וחזירים, ומקומם בתחתית הסולם ולא בממשל, הנהגתם פוסלת ושוללת, חיים לאזרחים, סוף השלטון קרב, ובאבוד רשעים רינה.

מדיניות ההשמדה הנהוגה בישראל, עלולה להתהפך כחרב על כל העולם, וקץ יושם לחושך, שהוא החלום הציוני אשר בלתה תקוותו, ותחרב עמדתו באש המכריע.

מה נעשה לאותו טרור, ביום שידובר בו, אם מגדל הוא בבבל מסומן, ואם משטר הוא, במצרים אשור יוון ורומא יסודו, כמת מלב כליל יחלוף, אין מזל לישראל, עובדי פסל וכסל לא יקומו ביום קרב.

נחמן מאומן: מסר לאומה אגודת נטורי קרתא הגדה השמאלית - קישורים דימונה: חרב המתהפכת אמנסטי אינטרנשיונל עמותת מגן מאבק בתקיפה הפסיכיאטרית רבנים לזכויות אדם